מס על דיבידנד אמריקאי למשקיע ישראלי: כמה נשאר
כמה מס יורד מדיבידנד אמריקאי לפני שהוא מגיע לחשבון בישראל: ניכוי במקור לפי האמנה עם W-8BEN, מס ישראלי עם זיכוי, מס יסף, והפער בין קרן אמריקאית לאירית.
מס על דיבידנד אמריקאי למשקיע ישראלי נגבה בשתי שכבות נפרדות, וההפרדה ביניהן היא מה שקובע כמה שקלים נכנסים בפועל לחשבון. השכבה הראשונה היא ניכוי במקור בארה"ב, לפני שהכסף עוזב את הברוקר. השכבה השנייה היא המס הישראלי על דיבידנד, שמגיע עם זיכוי בגובה המס שכבר נוכה. העמוד הזה עובר על שתיהן לפי הסדר, ומחשב את המספרים על חלוקות אמיתיות של מניות דיבידנד מוכרות.
מס על דיבידנד אמריקאי מתחיל בניכוי במקור בארה"ב
ניכוי במקור הוא מס שנגבה מהתשלום עצמו, לפני שהוא מועבר למחזיק. ברירת המחדל בארה"ב לתושב זר היא 30% מהדיבידנד ברוטו. האמנה למניעת כפל מס בין ישראל לארה"ב מורידה את השיעור על דיבידנד מהחזקה רגילה של יחיד ל-25%, והתנאי לשיעור המופחת הוא הצהרת תושבות תקפה על טופס W-8BEN. זה הטופס היחיד שעומד בין 30% ל-25%.
מי מגיש אותו בפועל? מי שמחזיק דרך בנק ישראלי או דרך חבר בורסה ישראלי לא שולח דבר לרשות המס האמריקאית. הגוף המקומי מחזיק את ניירות הערך בחשבון נאמנות מרוכז מול הקסטודיאן האמריקאי, חותם על ההצהרות מולו, ומחתים את הלקוח על W-8BEN או על הצהרת תושבות מקבילה בעת פתיחת החשבון. ההצהרה תקפה עד תום שנת המס השלישית שלאחר שנת החתימה, ואחריה נדרש חידוש. כשאין הצהרה תקפה בתיק, הניכוי חוזר ל-30%, וההפרש שמעל שיעור האמנה אינו בר זיכוי בישראל. החזר שלו נעשה מול רשות המס האמריקאית, לא מול רשות המסים בישראל. הרקע המלא על המנגנון נמצא בניכוי מס במקור למשקיעים שאינם אמריקאים.
השכבה השנייה: המס בישראל והזיכוי על מה שכבר נוכה
שיעור המס בישראל על דיבידנד ליחיד הוא 25%. בעל מניות מהותי, כלומר מי שמחזיק לבדו או יחד עם אחר 10% לפחות מאמצעי השליטה בחברה, חייב ב-30%. על המס האמריקאי שנוכה כבר ניתן זיכוי מס זר, והזיכוי מוגבל לגובה החבות הישראלית על אותה הכנסה. בפועל, כששיעור האמנה והשיעור הישראלי שניהם 25%, הזיכוי מכסה את החבות ולא נותר תשלום נוסף על הדיבידנד עצמו.
מעל זה יושב מס יסף, תוספת מס על הכנסה גבוהה. נכון לספטמבר 2026 הוא עומד על 3% מעל תקרת הכנסה שנתית שמתעדכנת מדי שנה ונמצאת בסביבות 750 אלף שקלים, ומשנת המס 2025 נוספה עליו תוספת של 2% על הכנסה מהון, ובכללה דיבידנד. השיעורים והתקרה משתנים בחקיקה, ומי שההכנסה השנתית שלו מתקרבת לסף בודק את המספר העדכני מול רשות המסים או מול איש מקצוע.
הדיווח תלוי בזהות המתווך, לא בזהות המניה. ברוקר ישראלי או בנק ישראלי מנכה את המס הישראלי במקור ומנפיק לאחר תום שנת המס טופס 867, אישור שנתי על ניכוי מס מריבית, דיבידנד ורווח הון. שנת המס בישראל היא שנה קלנדרית ומסתיימת ב-31 בדצמבר. מי שמחזיק דרך ברוקר זר אינו נהנה מניכוי ישראלי במקור, ולכן החבות נופלת עליו: מקדמות חצי שנתיות עד 31 ביולי ועד 31 בינואר, ולצידן דוח שנתי בהתאם לכללי הדיווח החלים עליו.
בישראל אין מושג של דיבידנד מוכשר
מאמרים באנגלית מסבירים שדיבידנד שעומד בתקופת החזקה מינימלית מסווג qualified ונהנה משיעור מס נמוך יותר. זה כלל אמריקאי שחל על משלמי מס אמריקאיים, ולא על תושב ישראל. עבור תושב ישראל שיעור הניכוי בארה"ב הוא שיעור האמנה בלי קשר למשך ההחזקה, והמס הישראלי הוא 25% אחיד. החזקה של יום אחד לפני האקס והחזקה של עשר שנים מייצרות בדיוק את אותה חבות. ההסבר על הכלל האמריקאי עצמו נמצא בתקופת ההחזקה של דיבידנד מוכשר, והמנגנון של מועד הזכאות מוסבר בתאריך האקס דיבידנד.
דוגמה על חלוקה אמיתית: הרבעונים האחרונים של AAPL
הדרך הפשוטה לראות את ההפרש היא על חלוקה ממשית. הפאנל הבא לוקח את 12 החלוקות האחרונות של AAPL ומציב לצד כל אחת את הסכום שנותר אחרי ניכוי של 25%.
| date | ex_date_label | pay_date_label | cash_amount | net_after_treaty |
|---|---|---|---|---|
| 2023-11-10 | 10.11.2023 | 16.11.2023 | 0.24 | 0.18 |
| 2024-02-09 | 09.02.2024 | 15.02.2024 | 0.24 | 0.18 |
| 2024-05-10 | 10.05.2024 | 16.05.2024 | 0.25 | 0.1875 |
| 2024-08-12 | 12.08.2024 | 15.08.2024 | 0.25 | 0.1875 |
| 2024-11-08 | 08.11.2024 | 14.11.2024 | 0.25 | 0.1875 |
| 2025-02-10 | 10.02.2025 | 13.02.2025 | 0.25 | 0.1875 |
| 2025-05-12 | 12.05.2025 | 15.05.2025 | 0.26 | 0.195 |
| 2025-08-11 | 11.08.2025 | 14.08.2025 | 0.26 | 0.195 |
| 2025-11-10 | 10.11.2025 | 13.11.2025 | 0.26 | 0.195 |
| 2026-02-09 | 09.02.2026 | 12.02.2026 | 0.26 | 0.195 |
| 2026-05-11 | 11.05.2026 | 14.05.2026 | 0.27 | 0.2025 |
| 2026-08-10 | 10.08.2026 | 13.08.2026 | 0.27 | 0.2025 |
ה-SQL המדויק מאחורי כל מספר
SELECT
date,
ex_date_label,
pay_date_label,
gross_usd AS cash_amount,
net_usd AS net_after_treaty
FROM
(
SELECT
toString(ex_dividend_date) AS date,
formatDateTime(ex_dividend_date, '%d.%m.%Y') AS ex_date_label,
formatDateTime(any(pay_date), '%d.%m.%Y') AS pay_date_label,
round(toFloat64(any(cash_amount)), 4) AS gross_usd,
round(toFloat64(any(cash_amount)) * 0.75, 4) AS net_usd
FROM global_markets.stocks_dividends
WHERE ticker = 'AAPL'
AND currency = 'USD'
AND ex_dividend_date <= today()
GROUP BY ex_dividend_date
ORDER BY ex_dividend_date DESC
LIMIT 12
)
ORDER BY dateהחלוקה האחרונה בטבלה נקבעה בתאריך אקס 10.08.2026 ושולמה ב13.08.2026, בסכום של 0.27 דולר למניה. אחרי ניכוי במקור לפי האמנה נותרו 0.2025 דולר למניה. בתחילת הסדרה, בתאריך אקס 10.11.2023, עמדה החלוקה על 0.24 דולר. שתי העקומות בגרף עולות יחד ושומרות על אותו מרווח יחסי, כי הניכוי הוא אחוז קבוע ולא סכום קבוע. היסטוריית החלוקות המלאה של המניה יושבת בעמוד הדיבידנד של AAPL.
ברוטו מול נטו בשש מניות דיבידנד
כדי לראות את הסדר גודל בשקלים לכל מניה, הפאנל הבא מסכם את כל החלוקות של 12 החודשים האחרונים בשש מניות מוכרות, ומציג שלושה טורים: ברוטו, נטו בשיעור האמנה, ונטו בשיעור ברירת המחדל של 30% שחל כשאין הצהרת תושבות תקפה.
| ticker | gross_usd | net_treaty_usd | net_statutory_usd |
|---|---|---|---|
| CVX | 7.05 | 5.2875 | 4.935 |
| JNJ | 5.28 | 3.96 | 3.696 |
| PG | 4.2906 | 3.2179 | 3.0034 |
| MSFT | 3.64 | 2.73 | 2.548 |
| KO | 2.1 | 1.575 | 1.47 |
| AAPL | 1.06 | 0.795 | 0.742 |
ה-SQL המדויק מאחורי כל מספר
SELECT
ticker,
round(sum(amt), 4) AS gross_usd,
round(sum(amt) * 0.75, 4) AS net_treaty_usd,
round(sum(amt) * 0.70, 4) AS net_statutory_usd
FROM
(
SELECT
ticker,
ex_dividend_date,
toFloat64(any(cash_amount)) AS amt
FROM global_markets.stocks_dividends
WHERE ticker IN ('AAPL', 'MSFT', 'KO', 'PG', 'JNJ', 'CVX')
AND currency = 'USD'
AND ex_dividend_date > today() - 365
AND ex_dividend_date <= today()
GROUP BY ticker, ex_dividend_date
)
GROUP BY ticker
ORDER BY gross_usd DESCבראש הרשימה נמצאת CVX, עם 7.05 דולר למניה בשנה האחרונה. עם הצהרת תושבות תקפה מגיעים לחשבון 5.2875 דולר למניה, ובלעדיה 4.935 דולר. בתחתית הרשימה AAPL מחלקת 1.06 דולר למניה. ההפרש בין הטור הראשון לשני הוא בדיוק המס שנגבה בארה"ב.
המרה לשקלים נכנסת רק בשלב הזה. הסכום הדולרי נטו מומר בשער שהבנק או הברוקר מיישם ביום התשלום, כולל מרווח ההמרה שלו, ולצורכי חישוב המס משמש השער היציג של בנק ישראל במועד הרלוונטי. בשער היפותטי של 3.6 שקלים לדולר, כל דולר נטו הופך ל-3.6 שקלים לפני עמלת ההמרה. השער הזה הוא הדגמה חשבונית בלבד ולא ציטוט של שער בפועל.
מה קורה לתשואת הדיבידנד אחרי הניכוי
תשואת דיבידנד היא סך החלוקות של שנה חלקי מחיר המניה. הניכוי בארה"ב מוריד אותה באותו אחוז בכל שורה, והפאנל הבא מציג את הברוטו והנטו זה לצד זה.
| ticker | gross_yield_pct | net_yield_pct |
|---|---|---|
| CVX | 3.4 | 2.55 |
| PG | 2.93 | 2.2 |
| KO | 2.39 | 1.79 |
| JNJ | 1.95 | 1.46 |
| MSFT | 0.71 | 0.53 |
| AAPL | 0.31 | 0.23 |
ה-SQL המדויק מאחורי כל מספר
SELECT
d.ticker AS ticker,
round(100 * d.annual_div / p.last_close, 2) AS gross_yield_pct,
round(100 * d.annual_div * 0.75 / p.last_close, 2) AS net_yield_pct
FROM
(
SELECT
ticker,
sum(amt) AS annual_div
FROM
(
SELECT
ticker,
ex_dividend_date,
toFloat64(any(cash_amount)) AS amt
FROM global_markets.stocks_dividends
WHERE ticker IN ('AAPL', 'MSFT', 'KO', 'PG', 'JNJ', 'CVX')
AND currency = 'USD'
AND ex_dividend_date > today() - 365
AND ex_dividend_date <= today()
GROUP BY ticker, ex_dividend_date
)
GROUP BY ticker
) AS d
INNER JOIN
(
SELECT
ticker,
toFloat64(argMax(close, date)) AS last_close
FROM global_markets.stocks_daily_aggs
WHERE ticker IN ('AAPL', 'MSFT', 'KO', 'PG', 'JNJ', 'CVX')
AND date > today() - 30
GROUP BY ticker
) AS p ON p.ticker = d.ticker
ORDER BY gross_yield_pct DESCהתשואה הגבוהה ביותר בקבוצה שייכת לCVX: 3.4% ברוטו, 2.55% אחרי הניכוי בארה"ב. בקצה השני AAPL עם 0.31% ברוטו. אף אחת מהשורות אינה כוללת מס יסף ואינה כוללת עמלות. ההגדרה המלאה של המדד נמצאת בתשואת דיבידנד.
מתי נקבע השער: יום האקס מול יום התשלום
תאריך האקס קובע מי זכאי לחלוקה. יום התשלום הוא המועד שבו הכסף נכנס, וזה גם המועד שבו מתבצעים הניכוי וההמרה לשקל. הפער בין השניים הוא שבועות, לא ימים, והפאנל הבא מודד אותו על אותן שש מניות.
| ticker | avg_lag | max_lag |
|---|---|---|
| PG | 25.7 | 28 |
| MSFT | 24.2 | 29 |
| CVX | 22.8 | 25 |
| KO | 16.8 | 19 |
| JNJ | 14.5 | 18 |
| AAPL | 4 | 6 |
ה-SQL המדויק מאחורי כל מספר
SELECT
ticker,
round(avg(lag), 1) AS avg_lag,
max(lag) AS max_lag
FROM
(
SELECT
ticker,
ex_dividend_date,
dateDiff('day', ex_dividend_date, any(pay_date)) AS lag
FROM global_markets.stocks_dividends
WHERE ticker IN ('AAPL', 'MSFT', 'KO', 'PG', 'JNJ', 'CVX')
AND currency = 'USD'
AND ex_dividend_date > today() - 1100
AND ex_dividend_date <= today()
AND pay_date >= ex_dividend_date
GROUP BY ticker, ex_dividend_date
)
GROUP BY ticker
ORDER BY avg_lag DESCהפער הארוך ביותר הוא של PG, בממוצע 25.7 ימים בין האקס לתשלום, ועד 28 ימים במקרה הקיצוני בתקופה הנמדדת. הקצר ביותר הוא של AAPL, בממוצע 4 ימים. בשבועות האלה שער הדולר יכול לנוע, ולכן סכום השקלים שנכנס בסוף אינו נקבע ביום שבו המניה נסחרת בלי הזכאות. על התנהגות המחיר ביום האקס עצמו יש הסבר נפרד בירידת המניה ביום האקס.
קרן אמריקאית מחלקת מול קרן אירית צוברת
זו ההתפצלות המבנית שמשקיע ישראלי פוגש בפועל, והיא משנה שני דברים: מתי נוצר אירוע המס ומי מדווח עליו.
קרן סל אמריקאית מחלקת, למשל קרן על מדד S&P 500 הרשומה בארה"ב, מעבירה חלוקה במזומן כמה פעמים בשנה. כל חלוקה מגיעה אחרי ניכוי במקור לפי האמנה, ויוצרת אירוע מס גם כשהכוונה היא להשקיע את הכסף מחדש. בנוסף, נכסים אמריקאיים בשווי שמעל 60 אלף דולר חשופים למס עיזבון אמריקאי החל על תושב זר, ואין בין ישראל לארה"ב אמנה בנושא מס עיזבון. נכון למועד הפרסום.
קרן UCITS אירית צוברת בנויה אחרת. הקרן עצמה מקבלת את הדיבידנדים האמריקאיים בניכוי של 15% לפי האמנה בין ארה"ב לאירלנד, אירלנד אינה מנכה מס בחלוקה למשקיע שאינו תושב שלה, ובמסלול הצובר הדיבידנד מושקע מחדש בתוך הקרן במקום להגיע לחשבון. אין חלוקה, ולכן אין אירוע מס בישראל עד המכירה. במכירה חל מס רווח הון של 25% על הרווח הריאלי, והרווח על נייר ערך זר נמדד בשקלים, כך שתנועת שער הדולר נכנסת לתוך הרווח החייב. הקרן האירית גם אינה נכס אמריקאי לעניין מס עיזבון.
מסלול שלישי הוא קרן סל או קרן מחקה ישראלית על מדד אמריקאי. הקרן עצמה פטורה ממס, המס נגבה מהמשקיע במימוש דרך הברוקר הישראלי, והאישור השנתי מגיע בטופס 867 כמו בכל החזקה מקומית. דחיית אירוע המס במסלול הצובר אינה מחיקה שלו, והיא מסתיימת בכל מימוש, כולל מימוש כפוי כאשר קרן סל נסגרת.
FAQ
כמה מס מנוכה בארה"ב מדיבידנד של תושב ישראל?
30% הם ברירת המחדל לתושב זר. עם טופס W-8BEN תקף בתיק, שיעור האמנה בין ישראל לארה"ב על דיבידנד מהחזקה רגילה של יחיד הוא 25%, והוא מנוכה מהתשלום עצמו לפני שהוא מגיע לחשבון.
האם צריך להגיש W-8BEN אם מחזיקים דרך בנק ישראלי?
הבנק או חבר הבורסה מחתים על הטופס או על הצהרת תושבות מקבילה בעת פתיחת החשבון ומטפל בו מול הצד האמריקאי. ההצהרה פגה בתום שנת המס השלישית שלאחר שנת החתימה, ובלי חידוש הניכוי חוזר ל-30%.
משלמים מס פעמיים על דיבידנד אמריקאי?
לא. המס האמריקאי שנוכה מזכה כנגד המס הישראלי על אותה הכנסה, עד גובה החבות בישראל. כששני השיעורים עומדים על 25%, הזיכוי מכסה את החבות. מס יסף, במי שחייב בו, נוסף מעבר לכך.
האם החזקה ארוכה יותר מורידה את המס על הדיבידנד?
לא לתושב ישראל. כללי תקופת ההחזקה שמופיעים במאמרים באנגלית שייכים לסיווג האמריקאי qualified dividend וחלים על משלמי מס אמריקאיים. שיעור האמנה והשיעור הישראלי אינם תלויים במשך ההחזקה.
מה ההבדל המיסויי בין קרן אמריקאית מחלקת לקרן אירית צוברת?
המחלקת מייצרת חלוקה שמנוכה במקור ואירוע מס בכל תשלום. הצוברת משקיעה את הדיבידנד מחדש בתוך הקרן, ואירוע המס בישראל נדחה למכירה ומחושב אז כרווח הון בשקלים.
המידע כאן חינוכי ומתאר מנגנון מס. הוא אינו ייעוץ מס ואינו ייעוץ השקעות, והשיעורים והספים נכונים לספטמבר 2026 ומשתנים בחקיקה.
הערות נתונים
- החלוקות בפאנלים הן חלוקות מזומן בדולר שנקבעו בפועל, מקובצות לפי תאריך אקס כדי למנוע כפילויות בנתון המקורי.
- הטורים נטו מיישמים שיעור קבוע של 25% ושל 30% על הסכום ברוטו. הם ממחישים את הניכוי בארה"ב בלבד, בלי מס יסף, בלי מס ישראלי נוסף ובלי עמלות.
- אין בעמוד הזה שער חליפין מצוטט. ההמרה לשקל נעשית בשער שהמתווך מיישם ביום התשלום, ולצורכי מס לפי השער היציג במועד הרלוונטי. האזכור של 3.6 שקלים לדולר בגוף העמוד הוא הדגמה חשבונית.
- תשואת הדיבידנד בפאנל מחושבת מסך החלוקות ב-12 החודשים האחרונים חלקי מחיר הסגירה האחרון, ולכן היא נעה עם המחיר.
- הפער בין האקס לתשלום נמדד על כשלוש שנות חלוקות אחרונות בכל מניה.
כל פאנל בעמוד נפתח ומראה את ה-SQL המדויק שמאחוריו. מי שרוצה להריץ את אותו חישוב על מניה אחרת יכול לנסח את השאלה בעברית פשוטה בטרמינל של Strasmore.