מה זה ETF? מדריך למשקיע הישראלי על קרנות סל ו-NAV

מה זה ETF? ETF (Exchange Traded Fund), ובעברית קרן סל, היא קרן שמחזיקה סל של ניירות ערך, למשל את כל המניות במדד S&P 500, ויחידותיה נסחרות בבורסה לאורך כל יום המסחר בדיוק כמו מניה בודדת. המחיר שלה בבורסה נשאר קרוב לשווי הנכסים שהיא מחזיקה בפועל דרך מנגנון של יצירה ופדיון, שבו גופים מורשים מחליפים יחידות של הקרן בסל המניות עצמו, ולהפך. המשקיע הישראלי פוגש את המכשיר הזה בשתי צורות: קרנות סל שקליות בבורסה בתל אביב, וקרנות אמריקאיות כמו SPY שנקנות בדולרים דרך הבנק או הברוקר.

מה זה ETF ואיך קרן סל עובדת?

מאחורי ראשי התיבות מסתתר רעיון פשוט. מנהל הקרן קונה ומחזיק את ניירות הערך של מדד מסוים, באותם משקלים שבהם הם מופיעים במדד, ומחלק את הבעלות על הסל ליחידות. מי שמחזיק יחידה אחת מחזיק, בעקיפין, פרוסה זעירה מכל מניה בסל. מדד (Index) הוא רשימה של ניירות ערך עם כלל קבוע לשקלול: מדד S&P 500, למשל, מכיל כ-500 חברות אמריקאיות גדולות ומשקלל אותן לפי שווי השוק שלהן.

ארבעה מאפיינים מגדירים את קרן הסל:

• מסחר רציף בבורסה. ליחידה יש מחיר ביקוש ומחיר היצע בכל רגע של יום המסחר, וקונים ומוכרים אותה דרך חשבון ניירות ערך רגיל, כמו מניה.
• שקיפות של האחזקות. מנהל הקרן מפרסם את הרכב הסל, והמשקיע יודע מה הוא מחזיק בכל יום.
• שווי נכסים נקי (NAV). שווי כל הנכסים בקרן, פחות ההתחייבויות שלה, מחולק במספר היחידות. זהו השווי ההוגן של יחידה אחת, מחושב ממחירי ניירות הערך שבסל.
• מנגנון יצירה ופדיון. גופים מורשים יכולים ליצור יחידות חדשות תמורת סל מניות, או לפדות יחידות ולקבל את המניות. זה המנגנון שמחזיק את מחיר הבורסה קרוב ל-NAV, ונחזור אליו בהמשך.

איך קרן סל נסחרת בבורסה? המספרים של SPY

הדוגמה הנוחה ביותר היא SPY, קרן הסל הוותיקה ביותר בארה״ב, שעוקבת אחרי מדד S&P 500 ונסחרת בבורסה מאז 1993. הפאנל הבא סופר, חודש אחר חודש בשנה החולפת, כמה יחידות של SPY החליפו ידיים ביום מסחר ממוצע, ומהו השווי הדולרי של המחזור הזה.

SELECT
    formatDateTime(toStartOfMonth(day), '%Y-%m')      AS month,
    formatDateTime(toStartOfMonth(day), '%m/%Y')      AS month_label,
    round(avg(day_volume) / 1e6, 1)                   AS avg_daily_volume_millions,
    round(avg(day_volume * day_close) / 1e9, 1)       AS avg_daily_turnover_billions_usd
FROM
(
    SELECT
        date                                   AS day,
        max(toFloat64(volume))                 AS day_volume,
        argMax(toFloat64(close), _ingest_time) AS day_close
    FROM global_markets.stocks_daily_aggs
    WHERE ticker = 'SPY'
      AND date >= toStartOfMonth(today() - 365)
      AND date <  toStartOfMonth(today())
    GROUP BY day
)
GROUP BY month, month_label
ORDER BY month

ב-08/2026 החליפו ידיים בממוצע 39.7 מיליון יחידות SPY בכל יום מסחר, מחזור יומי של כ-30.5 מיליארד דולר. שנה קודם לכן, ב-09/2025, הממוצע היומי עמד על 76.5 מיליון יחידות. זה ההבדל המעשי הראשון מקרן נאמנות: את SPY אפשר לקנות ב-10:07 ולמכור ב-14:52 בשעון ניו יורק, ובכל רגע שביניהם מישהו מצטט לה מחיר.

המחזור לא מתפזר באופן אחיד לאורך היום. הפאנל הבא מקבץ את דקות המסחר של SPY בחודש האחרון למשבצות של חצי שעה לפי שעון ניו יורק, ומודד כמה יחידות נסחרו בכל משבצת ביום מסחר ממוצע.

SELECT
    et_time,
    round(avg(bucket_volume) / 1e6, 2) AS avg_volume_millions_per_session
FROM
(
    SELECT
        toDate(toTimeZone(window_start, 'America/New_York'))                        AS session_day,
        concat(formatDateTime(toTimeZone(window_start, 'America/New_York'), '%H'), ':',
               if(toMinute(toTimeZone(window_start, 'America/New_York')) < 30, '00', '30')) AS et_time,
        sum(toFloat64(volume))                                                      AS bucket_volume
    FROM global_markets.delayed_stocks_minute_aggs
    WHERE ticker = 'SPY'
      AND window_start >= today() - 35
      AND window_start <  today() - 3
    GROUP BY session_day, et_time
)
GROUP BY et_time
ORDER BY et_time

הנתונים מכסים 32 משבצות של חצי שעה, מהראשונה ב-04:00 ועד האחרונה ב-19:30, כולל דקות מחוץ לשעות המסחר הרגילות אם נרשם בהן מסחר. למשקיע הישראלי שווה לזכור ש-9:30 בבוקר בניו יורק היא 16:30 אחר הצהריים בישראל ברוב ימות השנה, ומכרז הסגירה של 16:00 מתקיים ב-23:00 בלילה.

SELECT
    et_time,
    round(avg(bucket_volume) / 1e6, 2) AS avg_volume_millions_per_session
FROM
(
    SELECT
        toDate(toTimeZone(window_start, 'America/New_York'))                        AS session_day,
        concat(formatDateTime(toTimeZone(window_start, 'America/New_York'), '%H'), ':',
               if(toMinute(toTimeZone(window_start, 'America/New_York')) < 30, '00', '30')) AS et_time,
        sum(toFloat64(volume))                                                      AS bucket_volume
    FROM global_markets.delayed_stocks_minute_aggs
    WHERE ticker = 'SPY'
      AND window_start >= today() - 35
      AND window_start <  today() - 3
    GROUP BY session_day, et_time
)
GROUP BY et_time
ORDER BY avg_volume_millions_per_session DESC
LIMIT 6

המשבצת העמוסה ביותר בחודש האחרון הייתה 15:30, עם ממוצע של 6.86 מיליון יחידות ליום מסחר, ואחריה 16:00 עם 3.74 מיליון. הדפוס המוכר בשוק האמריקאי הוא ריכוז של מחזור סביב הפתיחה ובחצי השעה שלפני מכרז הסגירה, והטבלה מראה איך הוא נראה בפועל בחודש האחרון.

מה זה NAV ואיך מחיר קרן הסל נשאר צמוד אליו?

ה-NAV (Net Asset Value, שווי נכסים נקי) הוא שווי אחזקות הקרן ליחידה אחת, כפי שהוא מחושב ממחירי ניירות הערך שבסל. בקרן שעוקבת אחרי S&P 500 הוא זז עם כל תזוזה של 500 המניות. מחיר היחידה בבורסה, לעומת זאת, נקבע בין קונים למוכרים, ובעיקרון יכול לסטות מה-NAV. הפער בין השניים נקרא פרמיה כשהמחיר גבוה מה-NAV, ודיסקאונט כשהוא נמוך ממנו.

מה שמונע מהפער להתרחב הוא מנגנון היצירה והפדיון. משתתף מורשה (Authorized Participant), בדרך כלל בנק השקעות או עושה שוק גדול, יכול למסור למנהל הקרן סל של מניות בהרכב המדד ולקבל תמורתו חבילה של יחידות חדשות (יצירה), או להחזיר יחידות ולקבל את המניות עצמן (פדיון). כשמחיר היחידה בבורסה גבוה מה-NAV, המשתתף המורשה קונה את המניות, יוצר יחידות ומוכר אותן בבורסה; כשהמחיר נמוך מה-NAV, הוא קונה יחידות בבורסה ופודה אותן תמורת המניות. כל סבב כזה מכווץ את הפער, וההזדמנות נעלמת ברגע שהמחיר חוזר להתיישר עם ה-NAV. הפירוט המלא, כולל מהי יחידת יצירה ומי רשאי לבצע אותה, נמצא בפוסט על מנגנון היצירה והפדיון של קרנות סל.

העמוד הזה לא כולל סדרת NAV. המדידה היומית של מחיר מול NAV ב-SPY, עם המספרים עצמם, נמצאת בפוסט על פרמיה ודיסקאונט של קרן סל ביחס ל-NAV. בקרנות גדולות ונזילות הפער בדרך כלל קטן מאוד; בקרנות שמחזיקות נכסים שנסחרים בשעות אחרות, כמו מניות זרות, הוא יכול להיות גדול יותר, וזה בדיוק המצב של קרן סל שקלית על מדד אמריקאי.

מה ההבדל בין קרן סל לקרן נאמנות?

קרן נאמנות רגילה לא נסחרת בבורסה. מי שרוצה לקנות פונה למנהל הקרן, דרך הבנק או הברוקר, והעסקה מתבצעת פעם אחת ביום במחיר ה-NAV של סוף היום, בלי קשר לשעה שבה ניתנה ההוראה. אין מחיר ביקוש והיצע ואין מסחר תוך-יומי: המחיר הוא תמיד ה-NAV. בישראל קיימת גם קרן מחקה, קרן נאמנות שעוקבת אחרי מדד בלי להיסחר בבורסה; גם בה קונים ומוכרים פעם ביום לפי שווי סוף יום.

מבחינה משפטית, גם קרן סל בישראל היא קרן נאמנות: היא פועלת לפי אותו חוק ומפוקחת על ידי אותה רשות. ההבדל המעשי הוא איפה ואיך קונים ומוכרים אותה: בבורסה וברציפות, מול עושה שוק שמחויב לצטט מחירים, במקום מול מנהל הקרן פעם ביום. קרנות הסל בבורסה בתל אביב החליפו ב-2018 את תעודות הסל הישנות, שהיו התחייבות של מנפיק ולא אחזקה ישירה בסל. השוואה מסודרת של שני המכשירים נמצאת בפוסט על קרנות נאמנות מול קרנות סל.

קרן סל בתל אביב או ETF אמריקאי: חשיפה לדולר וגידור

למשקיע הישראלי שרוצה חשיפה ל-S&P 500 יש שני מסלולים עיקריים.

קרן סל שקלית בתל אביב. קונים ומוכרים בשקלים, בשעות המסחר של הבורסה בתל אביב, שרובן אינן חופפות לשעות המסחר בניו יורק. עושה השוק מצטט את היחידה לפי השווי המשוער של המדד באותו רגע, לרוב דרך חוזים עתידיים על המדד, ולפי שער הדולר. הקרנות האלה באות בשתי גרסאות. בקרן חשופה למט״ח השווי השקלי זז גם עם המדד וגם עם שער הדולר-שקל. קרן מנוטרלת מט״ח (מגודרת) מבטלת את רכיב שער החליפין באמצעות חוזי הגנה, והתוצאה השקלית שלה קרובה לתוצאה הדולרית של המדד. דוגמה מספרית: אם המדד עלה 1% בדולרים ובאותו יום הדולר נחלש מול השקל ב-1%, קרן חשופה נשארת בערך במקום, וקרן מנוטרלת עולה בקירוב 1%. הנטרול עצמו כרוך בעלות או בתועלת שנגזרת מפערי הריבית בין הדולר לשקל, והיא משתנה עם הזמן.

ETF אמריקאי דרך הבנק או הברוקר. קונים בדולרים, בשעות המסחר בניו יורק, ומקבלים חשיפה דולרית מלאה: השווי השקלי של הפוזיציה זז עם שער הדולר, בדיוק כמו בקרן החשופה. הדיבידנדים משולמים בדולרים, ובארה״ב מנוכה מהם מס במקור לפני שהם מגיעים לחשבון; השיעורים והמנגנון מוסברים בפוסט על ניכוי מס במקור על דיבידנדים למשקיעים שאינם אמריקאים. היבטי המס בישראל שונים בין המסלולים ובין סוגי החשבונות, ואינם נדונים כאן.

הפאנל הבא מראה איך זה נראה בפועל ב-SPY: כל חלוקת דיבידנד בשנתיים האחרונות, לפי תאריך האקס, בדולרים ליחידה וברוטו.

SELECT
    toString(ex_dividend_date)                                AS ex_date,
    formatDateTime(toDate(ex_dividend_date), '%d.%m.%Y')      AS ex_date_label,
    round(toFloat64(max(cash_amount)), 4)                     AS cash_per_share_usd,
    formatDateTime(toDate(max(pay_date)), '%d.%m.%Y')         AS paid_on_label
FROM global_markets.stocks_dividends
WHERE ticker = 'SPY'
  AND ex_dividend_date >  today() - 730
  AND ex_dividend_date <= today()
GROUP BY ex_dividend_date
ORDER BY ex_dividend_date

בשנתיים האחרונות רשמה SPY 8 חלוקות. האחרונה, עם תאריך אקס 18.06.2026, הייתה 1.9035 דולר ליחידה לפני מס, ושולמה ב-31.07.2026. תאריך אקס (ex-dividend date) הוא היום הראשון שבו מי שקונה את היחידה כבר לא זכאי לדיבידנד הקרוב. חלק מקרנות הסל בתל אביב על מדדים זרים לא מחלקות דיבידנד כלל, אלא צוברות אותו לתוך שווי הקרן; המדיניות כתובה בתשקיף של כל קרן.

מה זה ETF ממונף?

קרן סל ממונפת (Leveraged ETF) שואפת להשיג בכל יום מסחר בודד כפולה קבועה מהתשואה היומית של המדד, למשל פי 2 או פי 3; קרן בחסר (Inverse) שואפת להשיג את התשואה היומית ההפוכה. המילה החשובה היא יומית. הכפולה מתאפסת בכל יום, ולאורך כמה ימים התוצאה המצטברת יכולה להיות רחוקה מכפולה של תשואת המדד באותה תקופה. דוגמה מספרית: מדד שעולה 10% ביום אחד ויורד 10% למחרת מסיים 1% מתחת לנקודת ההתחלה, ואילו קרן פי 2 עליו עולה 20% ואז יורדת 20%, ומסיימת 4% מתחת. ככל שהתנודות היומיות גדולות יותר, הפער הזה מתרחב. ההסבר המלא, עם המכניקה של האיפוס היומי, נמצא בפוסט על איך עובדות קרנות סל ממונפות.

שאלות נפוצות (FAQ)

מה ההבדל בין ETF לקרן סל?

בפועל אין הבדל: קרן סל היא השם העברי, וגם השם הרגולטורי בישראל, למכשיר שנקרא בעולם ETF. שניהם מתארים קרן שמחזיקה סל ניירות ערך ונסחרת בבורסה ברציפות, עם מנגנון יצירה ופדיון שמצמיד את מחיר היחידה לשווי הנכסים שבה.

מה זה NAV של קרן סל?

NAV (שווי נכסים נקי) הוא שווי כל הנכסים בקרן פחות ההתחייבויות שלה, מחולק במספר היחידות. זהו השווי ההוגן של יחידה אחת, ומחיר היחידה בבורסה נע סביבו. פער חיובי נקרא פרמיה ופער שלילי נקרא דיסקאונט.

מה ההבדל בין קרן סל מנוטרלת מט״ח לקרן חשופה?

קרן חשופה למט״ח מתרגמת את התוצאה הדולרית של המדד לשקלים לפי שער הדולר בכל רגע, והשווי השקלי שלה זז גם עם המדד וגם עם שער החליפין. קרן מנוטרלת מט״ח משתמשת בחוזי הגנה שמבטלים את רכיב שער החליפין, והתוצאה השקלית שלה עוקבת בקירוב אחרי התוצאה הדולרית של המדד.

האם קרן סל מחלקת דיבידנד?

תלוי בקרן. ETF אמריקאי כמו SPY מעביר את הדיבידנדים שהוא מקבל מהמניות שבסל למחזיקי היחידות, במזומן ובדולרים, לפי לוח חלוקה קבוע. חלק מקרנות הסל בתל אביב על מדדים זרים צוברות את הדיבידנד לתוך שווי הקרן במקום לחלק אותו, והתשקיף של כל קרן מציין את המדיניות.

כל פאנל בעמוד הזה מגיע עם שאילתת ה-SQL המדויקת שמאחוריו. מי שרוצה לבדוק את אותם מספרים על קרן אחרת, או לשנות את חלון הזמן, יכול להריץ את אותן שאילתות בטרמינל של Strasmore.